קופי שמסנן
מודעה שאומרת את האמת על התפקיד: יעדים, קצב ואופי העבודה. פחות מגישים, איכות גבוהה יותר.
גיוס אנשי מכירות ונציגי שירות: כאן הבעיה היא לא כמות אלא סינון. בונה מערך שמסנן כבר במודעה ובטופס, כדי שתדברו רק עם מי שרלוונטי.
משרת מכירות מושכת פניות. הרבה. הבעיה היא שרוב מי שמגיש לא באמת רוצה למכור, הוא רוצה משרה. וההבדל מתגלה רק אחרי שכבר בזבזתם עליו ראיון.
לכן קופי גיוס למכירות נכתב הפוך מקופי גיוס רגיל: הוא אומר בפירוש שהעבודה מבוססת יעדים, שיש בה שיחות ושיש בה גם לא. מי שזה מרתיע אותו, טוב שיירתע עכשיו.
ואז שתיים שלוש שאלות בטופס עושות את רוב העבודה. לא שאלון של עשרים דקות, אלא בדיוק מה שמפריד בין מי ששווה שיחה לבין מי שלא.
מודעה שאומרת את האמת על התפקיד: יעדים, קצב ואופי העבודה. פחות מגישים, איכות גבוהה יותר.
שתיים שלוש שאלות קצרות שחוסכות שעות ראיונות. ניסיון קודם, זמינות, ומה מחפשים.
הפניות נכנסות למערכת מתויגות, כך שרואים קודם את מי ששווה להתקשר אליו היום.
דף שמוכר את התפקיד ולא רק מתאר אותו. מי שקורא אותו מבין למה כדאי לו דווקא כאן.
פרסום לקהל שרלוונטי לתפקיד ולאזור, עם מדידה שסופרת כל פנייה וכמה היא עלתה.
שאלות פתיחה לשיחה הראשונה, כדי שהסינון בטלפון יהיה עקבי ולא תלוי במי שמתקשר.
מהרגע שמועמד רואה מודעה ועד שהוא אצלכם.
מהשיחה הראשונה ועד שהקמפיין באוויר.
איזה עסק, כמה תקנים, ולאיזה תאריך. שיחה אחת ותמונה מלאה, בלי עלות.
בונים מה אומרים למועמד ומה הטופס צריך לסנן. מאשרים ביחד לפני שרצים.
הדף עולה לאוויר, הקריאייטיבים מוכנים והמערכת מחוברת. הכל באישור שלכם.
הקמפיין רץ, הפניות נכנסות מסודרות, ורואים מה עובד ומה משפרים.
לא, וזה חשוב. נציג שירות ואיש מכירות מגיבים למסרים שונים לגמרי. בונים מודעות נפרדות לכל תפקיד, גם אם הקמפיין רץ במקביל.
מכיילים. מתחילים בסינון בינוני, מסתכלים על מה שנכנס אחרי שבוע, ומהדקים או מרפים בהתאם. זה נתון שרואים במספרים ולא צריך לנחש אותו.
לא. אני בונה לו את הכלים: את המודעות, את הדף, את הקמפיין ואת המערכת. הוא ממשיך לראיין ולהחליט, רק עם פניות מסודרות ומסוננות.
שיחת היכרות בלי עלות ובלי התחייבות. מספרים על העסק ועל התקנים, ומקבלים תמונה ברורה של מה אפשר לבנות.