טופס של דקה
שם, טלפון, סניף מבוקש וזמינות. זהו. הכל בגודל אצבע, בלי גלילות ובלי העלאת קבצים.
גיוס לרשתות, לסניפים ולחנויות: הרבה תקנים, הרבה מיקומים ותחלופה שלא מחכה לאף אחד. בונה מערך שמביא מועמדים מהטלפון, ומנתב כל אחד לסניף הנכון.
בקמעונאות המועמד לא יושב מול מחשב עם קורות חיים מעודכנים. הוא רואה מודעה בטלפון בהפסקה, ואם מילוי הטופס לוקח יותר מדקה הוא נעלם. כל שדה מיותר הוא מועמד שאיבדתם.
הדבר השני שהורג גיוס בקמעונאות זה מודעה שלא אומרת את האמת מראש. מי שמגלה רק בשיחה שהמשמרות בערבים או שהסניף בעיר אחרת, מבזבז את הזמן שלו ושלכם. עדיף לסנן בתוך המודעה.
ואז יש את החלק שנופל תמיד: הפנייה נכנסת למייל כללי, מנהל הסניף לא רואה אותה בזמן, וכשמתקשרים אחרי שלושה ימים המועמד כבר עובד במקום אחר.
שם, טלפון, סניף מבוקש וזמינות. זהו. הכל בגודל אצבע, בלי גלילות ובלי העלאת קבצים.
או דף אחד עם בורר סניפים. המועמד רואה את המיקום שרלוונטי לו, לא רשימה של עשרים ערים.
פרסום ממוקד סביב כל סניף, כי מי שגר רחוק לא יישאר לאורך זמן גם אם יתקבל.
שעות, מיקום וסוג המשרה כתובים כבר במודעה. פחות פניות, יותר פניות רלוונטיות.
כל פנייה מגיעה למי שאחראי עליה, עם התראת מייל מיידית וכרטיס מועמד במערכת.
תסריט קצר לשיחה, כדי שכל מנהל סניף ישאל את אותן שאלות ויסנן אותו דבר.
מהרגע שמועמד רואה מודעה ועד שהוא אצלכם.
מהשיחה הראשונה ועד שהקמפיין באוויר.
איזה עסק, כמה תקנים, ולאיזה תאריך. שיחה אחת ותמונה מלאה, בלי עלות.
בונים מה אומרים למועמד ומה הטופס צריך לסנן. מאשרים ביחד לפני שרצים.
הדף עולה לאוויר, הקריאייטיבים מוכנים והמערכת מחוברת. הכל באישור שלכם.
הקמפיין רץ, הפניות נכנסות מסודרות, ורואים מה עובד ומה משפרים.
זו בדיוק המחשבה מאחורי המבנה. אפשר דף לכל סניף או דף אחד עם בורר, וקמפיין נפרד לכל אזור. הפניות מסודרות לפי סניף, כך שכל מנהל רואה רק את מה ששייך לו.
אז המערך נבנה כתשתית קבועה ולא כקמפיין חד פעמי: הדף נשאר באוויר, הקמפיין רץ בתקציב שוטף, והפניות ממשיכות להיכנס גם בשבועות שקטים.
בדרך כלל לא, וזה יתרון. בקמעונאות בקשת קורות חיים מורידה משמעותית את כמות ההגשות. אוספים את מה שבאמת צריך כדי להחליט אם להתקשר.
שיחת היכרות בלי עלות ובלי התחייבות. מספרים על העסק ועל התקנים, ומקבלים תמונה ברורה של מה אפשר לבנות.